דירקטריון תל"מ – מדוע?

על ספרד ופורטוגל

באמצע המילניום הקודם שתי המעצמות המובילות בעולם היו ספרד ופורטוגל. מעצמות אלו היו מונרכיות אבסולוטיות ומקור עושרן הגיע ממעמד הסוחרים. איתרע מזלן ובמדינות אלו התבססה נורמה שבה המלך לוקח הלוואות מהסוחרים וכשלא התאים לו – לא החזיר.

בחלוף השנים והדורות הסוחרים הבינו את הרעיון ובהדרגה היגרו למדינות חוק כגון הולנד, צרפת ובריטניה. ספרד ופורטוגל איבדו בהדרגה את עוצמתן הכלכלית, כתוצאה גם את עליונותן הצבאית, ולבסוף את מעמדן העולמי למעצמות החוק החדשות.

אם נבדוק את מעמדן הכלכלי והגיאופוליטי היום (בסטנדרטים מערב-אירופאיים), ניתן לראות שהן עדיין לא השתקמו מנפילתן, מאות שנים לאחר שהתרחשה.

ומהמשל לנמשל

עוצמתה הכלכלית של מדינת ישראל, קשריה הבינלאומיים ועליונותה הצבאית-טכנולוגית נשענים במידה רבה על הציבור הליברלי בארץ. ציבור זה מרגיש מנוצל ומרומה, ושכספי המיסים שהוא מעלה מנוצלים למטרות שאינן הולמות את ערכיו ואף אינן מאפשרות את המשך שגשוג המדינה לטווח ארוך.

אם נתח משמעותי מן הציבור הליברלי יבחר להגר מכאן, מגמה אשר ניתן להבחין בה כבר היום, המדינה תאבד בהדרגה את עליונותה בכל האספקטים לעיל. בניגוד לספרד ופורטוגל, מצבה הגיאופוליטי של ישראל הוא כזה שדעיכה זו לא תעצור בירידה במעמדה אלא תוביל לחורבנה. חורבן זה כמובן יפגע גם בציבורים השמרנים בארץ ולא רק בחוליה הראשונה בשרשרת – הציבור הליברלי.

אז מה עושים?

שימור הציבור הליברלי בארץ הינו צורך ממעלה ראשונה של המדינה. לאור המגמות בארץ, השגת מטרה זו ניתנת רק על ידי כינון רמה מסוימת של אוטונומיה ליברלית, המאפשרת לציבור זה לשלוט בפרהסיה הציבורית בה הוא חי, אופי חינוך ילדיו, ואופן הניצול של לפחות חלק מכספי המיסים שהוא מעלה.

בטווח הארוך, בשיטה הפוליטית הנהוגה בארץ, בשילוב עם המגמות הדמוגרפיות בה, השלטון המרכזי לא יוכל לקחת על עצמו את השגת מטרה זו. נבחרי הציבור יצטרכו להיאבק על קולותיהם של ציבורים שמרנים גדולים וגדלים ולא יוכלו להרשות לעצמם להשקיע תשומת לב ניכרת בטיפוח הציבור הליברלי, אפילו כאשר חלקם יהיו מודעים לצורך בכך.

השגת מטרה קיומית זו תיפול על כתפיו של השלטון המקומי. זאת מכיוון שבאזורים מסויימים בארץ יתקיימו ריכוזים של ציבור ליברלי אשר יוכל לתגמל אלקטורלית נציגים שמשרתים את צרכיו.

דירקטוריון תל"מ – תיאום ליברלי מוניציפלי

מטרות גדולות מושגות בצעדים קטנים. אנחנו מציעים צעד קטן ראשון בדמות הקמת דירקטוריון תל"מ. דירקטוריון תל"מ הוא גוף המאגד לתוכו ראשי רשויות ליברליות אשר בחרו להצטרף אליו. ראשי רשויות אלו יוכלו להגדיר לעצמם תקנון ולקבל ביחד החלטות לקידום נושאים המשרתים את צרכיהם וצרכי תושביהם.

גם לאחר שיוקם בכוונתנו להמשיך לסייע לתפעולו בכל רובד שיידרש.

ומה דירקטוריון תל"מ יוכל לעשות?

אנחנו מאמינים שסמכות ואחריות מגיעים ביחד. אנחנו לא מתכוונים וגם לא מוסמכים להכתיב לחברי הדירקטוריון כיצד לפעול ומה להחליט. ההחלטות והמעשים יגיעו מצד ראשי הרשויות.

יחד עם זאת, אין מניעה להדגים כאן כיוונים שיוכלו לקדם:

גיוס תרומות – דירקטוריון תל"מ יוכל לקדם גיוס תרומות מגורמים ליברליים בארץ ובחו"ל. אם היקף התרומות המצטבר יהיה גבוה דיו הדבר יוכל לצמצם את תלות חבריו בשלטון המרכזי.

קידום רשת חינוך ליברלית – למספר ציבורים שמרנים בארץ קיימת רשת חינוך אוטונומית אשר התכנים הנלמדים בה נשלטים על ידי נציגי ציבור זה בלבד. מן הצד השני, הציבור הכללי נדרש לשלוח את ילדיו למערכת החינוך הממלכתית, אשר נשלטת לעיתים קרובות על ידי גורמים אשר כלל אינם מיצגים אותו. מגמה זו רק תחריף עם חלוף השנים.

בכוחו של דירקטוריון תל"מ יהיה לכונן רשת חינוך חדשה אשר תכניה ישלטו על ידינו. רשת חינוך זו תוכל להפוך לרשת מוכרת ובעלת תהודה שחלק ניכר מן הציבור הליברלי שולח אליה את ילדיו.

עיצוב, שימור והגנה על אופי הפרהסיה הציבורית – דוגמה ראשונה למהלך כזה מתקיימת כבר היום בדמות שיתוף הפעולה בין ערים לצורך קיום תחבורה ציבורית (בהיקף חסר עדיין) בשבת בערים אלו. ניתן לבצע עוד מהלכים רבים מסוג זה.

התארגנות לצורך מאבק על אופי השימוש בכספי ציבור – בכוחו של דירקטוריון תל"מ יהיה לתאם מאבק רחב היקף שמטרתו להשפיע על אופי הקצאת כספי ציבור. הביטוי הראשון יהיה במסגרת התמודדות עם החלטות של השלטון המרכזי שמהותן העברת תקציבים מן הציבור הליברלי ויישוביו אל ציבורים וישובים אחרים.

כתב: ד"ר אמיר רוזן, ממקימי העמותה.